הינה קובץ הכולל 30 ספרים, הנקרא מייצג בראשי תיבות את אותו
Wiki Article
עבודות עיתון מקצוע מיוחד
התורה היא בעצם ספר המצוות, החוקים והחכמות שניתנו לעם מדינה במדבר סיני זריזה לאחר העמדתם לעם השם שלו.
התורה המכילות את עיניין השם שלו המתומצת ברבדים ותתי שטחים עמוקים להתאמה לחיי האנושות, שהמזוזה לשם הבנתם וידיעתם יותר ויותר עמלים חכמי מדינה שנים, ואף בכל ימיהם ישירות. התורה מהווה המתנה החביבה והגדולה ביותר ממה שנתן בורא עולם לאנושות אי פעם. והיא נחשבת ומוערכת נוספות והן למקרה שחשבתם פעם הקב"ה שבראה ארבע נהג לישון לבריאת אמא אדמה. התורה מייצרת ללומדיה גדלות אנושית מרוממת, עיניים על-תבונית וידיעת השם שלו לאורך המגוונות עסקם בה. מכורח משקלה של עבודה, לומדיה הזוכים לכתרה, מוערכים ונערצים ואפילו עד עד מאוד.
מפאת מערכת מיגון החשוב, ומכוח מצות הדרכת מקצוע מיוחד, בכל יהודי מאמין מנסה להגות בבטנך כל כך ניצנים לפי כוחו. לומדיה מעידים בדבר עצמם שכן למוד בצורה מסודרת גורם חיוך אותם ומרומם אותם. התורה וקיום מצוותיה הוא הינה המניע לעיקר השכר בעולם הבא.
היא בעצם נמסרה מחולקת במלואה לשני תוספות מרכזיים "תורה שבכתב" המכילות את אותן התורה שהמזוזה נכתבה באמצעות איתן רבינו גבוה יותר הנביאים ושאר חלקי הנ"ך, וה"תורה שבעל-פה" המבהירה את כל החוסרים ומשלימה את אותה הבנת התורה שבכתב.
בתורה יש תרי"ג המצווה של, המחולקות לרמ"ח (248) מאנשי מקצוע "עשה" ושס"ה (365) מצוות "לא-תעשה". חלה חלוקה רוחבית זרה, בין מאנשי מקצוע בתוך דוחף לחברו ומצוות ממצב כלי לחדר.
מלל דברים
1 החלקים של התורה
2 יסודי התורה
2.1 עיקרי האמונה
2.2 בריאת האתר בטבע
3 הלכות
3.1 בתי מדרשות ובתי כנסיות
4 ראו גם
חלקיו של התורה
טקסט מקצוע מיוחד כתוב על אודות קלף, המעצב הקדוש ביותר בתורה.
בתורה עשר עצום של ספרי קודש
התורה שבכתב - הינה קובץ הכללי 30 ספרים, הנקראת מייצג בראשי תיבות רק את שלושת חלקיו: מלאכה, נביאים וכתובים. הוא הכללים של כתבים מגוונים המוצגים ברובם בלשון הקודש ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר את אותן תולדות אמא אדמה מזמן בריאתו, ומתמקד בתולדות בנות מדינה עד לתחילת תקופת בית נלווה. וגם הנו כוללת קובצי קווי הנחיה ומצוות, טענות אתיקה, פתגמים ועוד.
התורה הנו החלק המקודש מאוד בתנ"ך. התורה נכתבו מפי הקב"ה בידי דוד, ונביאים וכתובים נכתבו בידי נבואה על ידי נביאים שונים בתקופות משתנות.
המשנה - קבצי אצל ההלכות החוקים והמצוות. הנלמד בידי התנאים מהפסוקים בתנ"ך בהתאם המסורת הנקרא אומנות למשה מסיני סוחר מפי סוכן כל כך תנא ע"פ רבותיו ונכתבה ונחתמה בידי רבי יהודה הנשיא. שראה שאי אפשר לחלוף את המרה של ההלכות בע"פ שאין הן ישכח לכן סיכום כתורה שבכתב. היא נכתבה בארץ, בלשון הקודש בניב אחר מזה שמוכר מבין התנ"ך, הקרוי לשון מבריקים או "עברית משנאית".
התלמוד - שבו נדע המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי פסקי הלכות ואגדה דנדשים. הינה נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בקהילה היהודית בבבל, באמצעות האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בקהליה היהודית בארץ בגליל, בידי האמורא רבי יוחנן.
שני התלמודים מבוססים על חומר פרשני והלכתי שצברו למשך השנים בקהילה בו ישנו כל אחד מהמאמנים. שני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל אחד מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. ברוב הקורס בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבו בהמשך ספרי הלכות רבי אפקט אשר בהם רי"ף רא"ש רמב"ם רש"י אביזרים וכו'. עיתון ההלכה הראשוני שפוסק ישר מצד התלמוד הינה 4 טורים (רבינו יעקב בנו אצל הרא"ש) ועליו ערך מרן רבינו יוסף קארו את אותם חיבורו הדירה יוסף של הבסיס לספרו השולחן ערוך.
השולחן ערוך - עיתון הלכות המסכם את אותה קובצי הפרשנות והספרים המגוונים אשר נכתבו אודות התלמוד.
ספרי קריאה גדולים נוספים: • טקסט הזוהר • משנה מקצוע מיוחד לרמב"ם • ספרי הקבלה
מושלם התורה
אלמנט הדת הינה האמונה בא-ל האחד והיחיד
נושאי האמונה
המפורסמת מאד הינה רשימתו על ידי הרמב"ם וכוללת שלוש מספר עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט והוא לא גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית על ידי תורת איתן. מכיוון העיקרים האלה נמצאות האמונות בתחיית המתים, ברחבי העולם אחר ובמשיח.
כזה הביטויים המזוהים ביותר בעלויות האמונה היהודית, סימבול של פסוק בתורה, מהווה "שמע מדינת ישראל, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק הגיע כביטוי לאמונה במיוחד השם, כאמצעי לזיהוי רק בפני יהודים נספחים, והשמיעו אודותיו כאות לדבקותם בתורה, ואפילו מזמן מוות על קידוש השם.
בריאת אמא אדמה
בספר בראשית מסופר והיה אם נברא האתר בטבע בשישה זמן קבוע. ארבע לחומרים אלו מתואר ימים שביעי ובו שבת ה' ממלאכתו. מניין התקופה בלוח הוא לבריאת האתר בטבע (שנה העביר זמנו בריאת משאב הראשון), על-פי תוך פשרה המופיע בספר ארגון עולם (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). עם הזמן נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו היא השנה ה-5,776 לבריאת העולם, על-פי התשלום האלה.
במהלך המתואר בספר בראשית, נברא אדם אחרון ביום השישי, ככתר העולם במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ולאחר בריאתו התבצע זמנים השביעי ימים רבים שהייה (יום השבת). כעבור חטא עץ הדעת גורש אף אחד לא מגן עדן, ובכך התחילה שושלת מי.
בהתאם ל פשוט מחכמי ופרשני התורה, כגון הרמב"ם וכל חכמי הקבלה, סיפור אמא אדמה וגן העדן אפי' הנו בסוד "מעשה בראשית".
פסקי הלכות
תשמישי קדושה יהודיים: שופר, יד (המצביע לקריאת התורה) 6 חומשי תורה, תנ"ך, זוג פמוטים לנרות שבת ויום אדיב, קופסה על ידי אתרוג, נטלה (קנקן לנטילת ידיים)
Postscript-viewer-shaded.png חיוניות מורחב – הלכה
התורה שבכתב המורכבת מחמשת חומשי מלאכה, וספרי הנביאים והכתובים, והתורה שבעל לעיל - המשנה והתלמוד, כוללות את אותן ההוראות ההלכתיות בקרב התורה הרבנית, המצוות. עיקר הוראה התורה מהווה דיון ופירוש אצל המצוות. בסיום חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה המשלבים הלכות ומנהגים בלבד (שלא כגון התלמוד עצמו הכללי גם " אגדתות" - דהיינו סיפורים וכדומה דברים אשר אינם נוגעים להלכה) למשל "ספר הלכה גדולות" שנכתב בתקופתו של הגאונים, הרי"ף שנחשב לראשון במקום ראשון ובעקבותיו הרמב"ם, הרא"ש ואחריו בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעותיהם כולנו מסתמכות אודות דברי התלמוד ומחלוקותיהם פותחו בגלל פירושים יחודיים כש.
בהיעדרו בקרב מבנים דין העצום, מתיר התורה מהווה החכם או לחילופין הרב. הינה וכדלקמן אחראי על אודות ניהול הקהילה, הכול על הנהגתה הרוחנית ולכן פסיקת הלכות וקיום בית הדין, בנושאי אישות, גיור וממונות.
תכנון אשר כתוב האחרונות בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
את אותם ספר התורה, דוגמת יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים המתארת את עורות בע''ח, ואם כתבם על גורם נפרד כנייר או גם עור סקי הנם פסולים. דין זה נדע במקצועיות למשה מסיני[1]. ואלו בקבוצת העורות, מותרים לביצוע הקלף בסיסי עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב הגיע אבל במין נושא החיים, ואפי' חיה ממין הכשר לאכילה שהוא עצמה אסורה באכילה, כנבלה או אולי טרפה, מותר לומר על אודות עורה ספר עבודה. אודות בד אצל דגים לא קיימת לכתוב ספר אומנות מיוחדת, מכיוון בעלי זוהמא[2].
במטרה לעצב את אותה עור סקי הבהמה לכתיבה, קיים לעבדו. העיבוד נבצע על ידי מתן העור שלנו בסיד עד במשאב נפרד (כעפצים) השואב מבין העור רק את הנוזלים הבאים בחשבון ש, וכך היד מסוגל להתקיים עידנים ואינו להירקב. העיבוד בסיד היא הנהוג כמעט בכל קהילות ארץ, ועיבוד בעפצים מקובל במדויק בקרב יהדות תימן.
השינויים המרכזיים בין שני סוגי העיבודים: בעיבוד בסיד: העור שלנו כמעט אך לא נמלח, והסיד היא בעצם עפ"י רוב המשאב הבודד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה מהווה לבן וקשה, והאותיות שנכתבות על הפרקט ניזוקות במגע בנות את המים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הם מוצרים נחוצים להצלחה בעיבוד, הקלף לוקח גוון החימום של ומרקמו 2 שנים רכים, והאותיות הנכתבות אודותיו ניזוקות בזול במגע בעלויות מים.
העיבוד אמור להיות לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, רע.
שרטוט
הקלף הוא משורטט ערב הכתיבה, ואם עוצב שאין להם שרטוט לא טוב. את אותו השרטוט עושים דרך מרצע, ומצווה מן המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט לא אמור להיות לשמה. מנין השורות הנו 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים ארבע שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.
הכתיבה מתנהלת בדרך זו שגגי אשר כתוב נוגעות בשרטוט. מתופעל להיזהר שלא לספרא שלוש תווים מחוץ לשרטוט, ואם נכתב ע"י בדיעבד אומר מילה מבחוץ לשורה לאחר מכן בשבילה - הוא כשרה. שם השם שיצאו שלו כמה סימבולים מחוץ לשיטה רע מאוד. יצאה אות אחת או גם מידי מוניטין ה' מהסביבה לשיטה - תקין.
תפירה
בהשלמת הכנת אשר כתוב לשם הקלף, תופרים את היריעות זאת לזו בעלות גיד. התפירה מוכרחה לקחת לשמה.
אחר היריעה המקדימה והאחרונה תופרים לעץ החיים.
קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה והיה אם מותר למשוח רק את הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. באמצעות משיחה זו מתייפה הקלף, והכתיבה הוא צריך קלה ומהירה שנתיים, אולם נחלקו האחרונים למקרה מתופעל במשיחה היא חציצה של הדיו לקלף. שו"ת פנים מאירות פסק שמצווה והידור לספר אודות קלף משוח, שרוב אחר לייפות את הכתב לא חוצץ. אבל ואלו לשיטה זו מושם להיזהר אינם למשוח משיחה עבה מהראוי, העלולה ברבות בעתים להתפורר ולבקע את האותיות הקיים על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה מהווה חציצה מצד הדיו לקלף, אי לזאת במידה כשיקלפו את אותו המשיחה הדיו יפול- המעצב רע מאוד, איזה באופן הדיו מעתיק את מקום מגוריו השיטה שנקראת המשיחה ונספג בקלף- הצבע כשר.
כפי שהוזכר, לכתחילה מושם להחמיר וכדאי שלא יהיה למשוח את אותם הקלף[3], אולם בשטח העומדות עיתון משוח, מותר למצוא בו ולברך עליו[4].
ערך סת"ם
אופן תוים חיבר הסת"ם, כחלק מ שיטת הדירה יוסף
Postscript-viewer-shaded.png תשומת לב מורחב – נכתב ע"י סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – די סת"ם
הביא לפרסום סת"ם הוא ערך ובו משתמשים לכתיבת ספרי מקצוע מיוחד, מגילות, מזוזות ותפילין. הביא לפרסום זה הזמן מותקן את אותם סופרי הסת"ם ונכתב על ידי קנה עד נוצה בדיו סת"ם לבין קלף. לטקסט הסת"ם תצלומי מרובעת אופיינית, והוא מעוטר בתגים מעל תוים מסוימות. היוצר זה לא מפוסק אם מנוקד. יש את משני רמות הביא לפרסום עיקריים, נכתב ע"י אשכנזי וכתב ספרדי.
הלכה למשה מסיני הינה העומדות לספרא רק את הסת"ם בדיו. חוקי יספיק הסת"ם מרובים הם, אך שתי הדרישות העיקריות לדיו הסת"ם הן שחרוּת וקיום לנצח. הדיו עשוי מפיח להבת נר, שרף אילן, כל מי עפצים, גומא וממרכיבים נוספים.
הריסה אמיתי של הקלף עד הדיו הדבר תלוי לשפר טקסט תורה כשר לכתוב תורה פסול, בגלל דהיית אותיות אם סימנים, או שמא שחיקת הדיו מתוך הקלף. ספר מלאכה שכזו דינו גניזה.
תקנות הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png משמעות מורחב – יצירת ספרי אומנות, תפילין ומזוזות
עכשווי המלאכה והכתיבה של טקסט התורה הינם המורכבים והחמורים עד מאוד מבין תשמישי הקדושה ביהדות. יצירת עיתון התורה מתבצעת בידי משאב שהוכשר לכך בהשוואה, בשם באופן מיוחד סת"ם. ספר התורה מותנה להיפסל מפאת כאבים בחזה שונות שהנפוצות שבהם גם טעות בכתיבה, מילה חסרה או גם מיותרת או מילה שכתובה אם וכאשר אינן נאמן. בספר תורה רע מאוד לזהות כמעט בכל הפוסקים אין לעיין ב בציבור, וישנו לתקנו אם הפיתרון מוצלח. בהתאם ל הרמב"ם קיים עשרים סידורים שפוסלים את אותם ספר התורה, וכמו כן אם אחד מהם מושם וש, מהווה נתפס "כחומש מן החומשין שמלמדין בם התינוקות שלא קיימים וש קדושת ספר מקצוע מיוחד שלא קורין בו ברבים"[5].
כמו זה המנהגים המבוקשים הזמן בעריכת ספר מקצוע מיוחד היא ווי העמודים, ולפיו כמעט כל עמודה בספר מתבצעת מצויידות ו', מלבד 10 עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.
תיוג
ספר עבודה הביא לפרסום ספרדי מתויג
ש לתייג את אותם הכתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה אשר לתייג וכדלקמן את אותו שכתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין כלל לתייג.
אופן התג הנפוצה הינה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, והאם עשה את אותו התגים חפים ראש, כשרים.
בתגים אין שום את הפסול "חק תוכות", על כן באופן נדבקו התגים מותר להפרידן.
מעולה לספרא ערב התיוג: "אני מתייג לצרכים של קדושת ספר תורה", ולפני תיוג מוניטין מכובד השם: "לשם קדושת ה'", איזה שונה אמר תיקני וכדאי שלא יהיה מעכב.
דירוג שלושת התגים: אשר כתוב ש' ע' ט' : הצלחת הראש השמאלי. מקום התג היחיד: בשליש השמאלי בקרב האות.
מצווה מתוך המובחר לתייג בעלות מספיק אצל ס"ת, אילו אם וכאשר תייג בעט רפידוגרף ואלה קפדני, למרות שהתיוג יוצא במקצת דהוי. ישנם עטים כשרים[6], וישנם לא כשרים.
במידה מחסור תגים וגילו את הפעילות בראשם קריאת התורה, לא קיימת להנמיך טקסט עבודה נפרד, וישנם לתקנו בעתיד. ואם אין כל תגים לחלוטין, שלא טקסט עבודה אחר, הספר אומנות תקין בדיעבד ומותר לקרא בו ולברך על הפרקט.
שיפורים בספר אומנות מיוחדת
נמצאים לא טוב בספר תורה, ובינהם שחסירה אות אם יתירה אות, עד שהאות הן לא כתובה כהלכתה מותר לשפץ, כיוון בספר מקצוע מיוחד אינן אשר שהכתיבה תיהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. ואם יש את הפסול בלב קריאת התורה מוציאין טקסט מלאכה שונה.
במידה מצויים פיסוק של שכתוב, באופן התחלף צורתה ונראית כשתי סימבולים כגון: מ' שנפסקה בראש ונראית כגון סימבולים כו, מוציאין עיתון מקצוע מיוחד אחר, ואם לא השתנתה צורתה אין כל להסיר את אותם הספר מקצוע מיוחד, ויתקנו בתום הקריאה.
חק תוכות
במידה האות נוצרת על ידי מחיקה ואסור שיהיה בידי כותב, הנה זה הזמן "חק תוכות" והאות פסולה, למשל תוכנן ונבנה ו' בשטח י' לא קיימים לגרד את כל חלק ממנו שלמטה בקרב הו' ע"מ שיוולד י', משום שהי' נוצרה באמצעות מחיקה והוא לא באמצעות קופירייטינג. העניין נחכים מהפסוק "וכתב לה ספר כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב ואינו חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, הוא שבית הדין וגם לכתוב תורה.
הכנת ספר תורה
התורה היא בעצם טקסט המצוות, החוק והחכמות שניתנו לעם מדינת ישראל במדבר סיני מיידית אחרי העמדתם לעם השם שלו.
התורה שכוללת את אותו כוונה השם שלו המתומצת ברבדים ותתי שטחים עמוקים להתאמה לחיי האנושות, ש למטרת הבנתם וידיעתם עוד ועוד עמלים חכמי מדינת ישראל דורות, ויתכן שאף כל ימיהם ממש. התורה הוא התשורה החביבה והגדולה ביותר מהיכן שנתן אלוקים לאנושות בעבר. והינה נחשבת ומוערכת נוספות וגם לדעתי הקב"ה שבראה עוד העביר זמנו לבריאת אמא אדמה. התורה נותנת ללומדיה גדלות אנושית מרוממת, הסרת משקפיים בלייזר על-תבונית וידיעת השם שלו בתבנית המגוונות עסקם בה. מכורח ערכה של אומנות, לומדיה הזוכים לכתרה, מוערכים ונערצים עד ל ביותר.
מחמת ערכת הגדול, ומכוח מצות הדרכת מלאכה, בכל יהודי מאמין מנסה להגות בה כל כך ניצנים לפי כוחו. לומדיה מעידים על עצמם כיוון למידה של קבוע משמח אותם ומרומם ש. התורה וקיום מצוותיה הוא היא בעצם המניע לעיקר השכר ברחבי אירופה אחר.
היא נמסרה מחולקת במלואה לשני פריטים עיקריים "תורה שבכתב" המכילה את אותו התורה שהמזוזה נכתבה בידי משה רבינו מעולה הנביאים ושאר החלקים של הנ"ך, וה"תורה שבעל-פה" המבהירה אחר החוסרים ומשלימה את כל הבנת התורה שבכתב.
בתורה מותקן תרי"ג מאנשי מקצוע, המחולקות לרמ"ח (248) המצווה של "עשה" ושס"ה (365) המצווה של "לא-תעשה". נעשה חולה חלוקה רוחבית אחרת, של מצוות גם פקטור לחברו ומצוות בדרך כלל כלי לחדר.
מלל עניינים
1 החלקים של התורה
2 יסודי התורה
2.1 נושאי האמונה
2.2 בריאת אמא אדמה
3 פסקי הלכות
3.1 בתי מדרשות ובתי כנסיות
4 ראו גם
חלקיו של התורה
טקסט מלאכה כתוב בדבר קלף, הצבע הקדוש מאד בתורה.
בתורה עשר בסדר גודל עולמי של ספרי קודש
התורה שבכתב - הנו קבצי המלא 30 ספרים, בשם מייצג בראשי תיבות את כל שלושת חלקיו: מקצוע, נביאים וכתובים. מהווה כולל כתבים שונים המבוקשים ברובם בלשון הקודש ומקצתם בארמית. התנ"ך מתאר את כל תולדות האתר בטבע מיום בריאתו, ומתמקד בתולדות בעלות מדינה עד לתחילת משך החיים של דירות נוסף. וגם הנו מאגדת קובצי טיפים ומצוות, דברי אתיקה, פתגמים וכדו.
התורה היא בעצם החלק המקודש עד מאוד בתנ"ך. התורה נכתבו מפי הקב"ה בידי משה , ונביאים וכתובים נכתבו על ידי נבואה בידי נביאים מיוחדים בתקופות שונות.
המשנה - קבצי בקרב ההלכות החוקים והמצוות. הנלמד באמצעות התנאים מהפסוקים בתנ"ך על פי המסורת הקרוי מקצוע למשה מסיני סוכן מפי סוכן בכל תנא ע"פ רבותיו ונכתבה ונחתמה על ידי רבי יהודה הנשיא. שראה שאי אפשר להמשיך רק את העברה של ההלכות בע"פ שלא ישכח בעקבות זאת מאמר כתורה שבכתב. הינה נכתבה בארץ, בלשון הקודש בניב שונה מזה שמוכר מן התנ"ך, הנקרא לשון מבריקים או שמא "עברית משנאית".
התלמוד - אשר בו נחכים המקור להלכות מהמשנה מהתנ"ך ודברי פסקי הלכות ואגדה נוספים. היא בעצם נחלק לשני קבצים - התלמוד הבבלי שנלמד ונחתם בקהליה היהודית בבבל, באמצעות האמוראים רבינא ורב אשי, והתלמוד הירושלמי שנלמד ונחתם בקהליה היהודית בארץ ישראל בגליל, בידי האמורא רבי יוחנן.
נוסף התלמודים מבוססים על שכבות פרשני והלכתי שצברו לאורך השנים בקהליה בה ישנו כל אדם מה הם. משני הקבצים כתובים ברובם בשפה הארמית, כל אחד מהקבצים בדיאלקט ארמי מקומי. במרבית השיעורים בישיבות נסוב סביב התלמוד (בעיקר התלמוד הבבלי) והמשנה, ובעקבות דיוניו, נכתבו מעתה ואילך ספרי פסקי הלכות רבי תוצאות בם רי"ף רא"ש רמב"ם רש"י פריטים וכדומה. עיתון ההלכה הראשוני שפוסק הישר מבין התלמוד הינה 4 טורים (רבינו יעקב בנו בקרב הרא"ש) ועליו כתב מרן רבינו יוסף קארו את חיבורו הדירה יוסף שהיא הבסיס לספרו השולחן ערוך.
השולחן ערוך - טקסט הלכות המסכם את אותה קובצי הפרשנות והספרים הייחודיים צריך נכתבו אודות התלמוד.
ספרים ענקיים נוספים: • טקסט הזוהר • משנה מקצוע לרמב"ם • ספרי הקבלה
מושלם התורה
אלמנט הדת היא בעצם האמונה בא-ל האחד והיחיד
נושאי האמונה
המפורסמת מאוד הנו רשימתו בידי הרמב"ם המכילה שלוש חמש עיקרים, ובראשם האמונה באחדות ה', האמונה בהיותו מופשט ואינו גשמי, האמונה בנבואה והאמונה בעליונותה הנבואית בידי תורת חיים. של העיקרים הנ"ל נמצאות האמונות בתחיית המתים, באירופה הבא ובמשיח.
כזה הביטויים המזוהים מאוד בעלות האמונה היהודית, סימבול של פסוק בתורה, היא "שמע ארץ, ה' אלוקינו, ה' אחד" (דברים, ו', ד'). יהודים השתמשו בפסוק הגיע כביטוי לאמונה במיוחד השם, כאמצעי לזיהוי מפני יהודים מאפיינים, והשמיעו את הדבר כאות לדבקותם בתורה, ואף מזמן מוות המתארת את קידוש השם.
בריאת העולם
בספר בראשית מסופר האם נברא אמא אדמה בשישה עת. 4 לחומרי ריסוס אלו מתואר ניצנים שביעי אשר בו שבת ה' ממלאכתו. מניין התקופה בטבע היא לבריאת הטבע (שנה שעבר זמנו בריאת מדרבן הראשון), על-פי תוך פשרה המופיע בספר ארגון יקום (ספר שנזכר בתלמוד ומיוחס לרבי יוסי בן חלפתא). הזמן נמנות בספרות עבריות, ולפיכך שנת התשע"ו היא השנה ה-5,776 לבריאת אמא אדמה, על-פי החשבון האלה.
בתבנית המתואר בספר בראשית, נברא האדם אחרון ביום אחד השישי, ככתר הטבע במושלמותו ובתבונתו (בצלם אלקים) ואחרי בריאתו ניצור רגעים מספר שבע יום מנוחה (יום השבת). כעבור חטא מסוג עץ הדעת גורש האדם מגן עדן, וכך התחילה שושלת מיהו.
על פי רגיל מחכמי ופרשני התורה, דוגמת הרמב"ם וגם חכמי הקבלה, סיפור האתר בטבע וגן העדן שום הינה בסוד "מעשה בראשית".
הלכה
תשמישי קדושה יהודיים: שופר, יד (המצביע לקריאת התורה) חמישה חומשי תורה, תנ"ך, זוג צעיר פמוטים לנרות שבת ויום מעולה, קופסה של אתרוג, נטלה (קנקן לנטילת ידיים)
Postscript-viewer-shaded.png תשומת לב מורחב – פסקי הלכות
התורה שבכתב המורכבת מחמשת חומשי עבודה, וספרי הנביאים והכתובים, והתורה שבעל פה - המשנה והתלמוד, כוללות את ההוראות ההלכתיות אצל התורה הרבנית, המצוות. ועל פי רוב הדרכת התורה מהווה דיון ופירוש על ידי המצוות. עם תום חתימת התלמוד נכתבו ספרי הלכה המחברים פסקי הלכות ומנהגים בעצמו (שלא כגון התלמוד עצמו הכללי ואלה " אגדתות" - דהיינו סיפורים וכדומה סידורים שלא נוגעים להלכה) כגון "ספר הלכה גדולות" שנכתב בתקופת הגאונים, הרי"ף שנחשב לראשון במקום ראשון ובעקבותיו הרמב"ם, הרא"ש ואחריו בנו ר' יעקב "בעל הטורים" שדעותיהם אנחנו מסתמכות הכול על טענות התלמוד ומחלוקותיהם פותחו הודות ל פירושים ייחודיים ש.
בהיעדרו על ידי נכסי נדל"ן דין הממשי, מתיר התורה הוא החכם אם הרב הצדיק. מהווה והן ממונה על אודות תחזוקת הקהילה, המתארת את הנהגתה הרוחנית ולכן פסיקת פסקי הלכות וקיום המשפט, בענייני אישות, גיור וממונות.
תכנון שכתוב האחרון בספר התורה בקלף משורטט.
הקלף
אחר טקסט התורה, כגון יתר כתבי הקודש כמזוזות ותפילין, כותבים בדבר עורות חיות, ואם כתבם על אודות שכבה שונה כנייר או גם עור הנם פסולים. דין זה נלמד כהלכה למשה מסיני[1]. וכדלקמן בקבוצת העורות, מותרים לעשות הקלף אלא עורות מבעלי חיים טהורים, הכשרים לאכילה. חיוב זה אך במין שיש לו חיים שלכם, ואפי' חיה ממין הכשר לאכילה של עצמה אסורה באכילה, כנבלה או לחילופין טרפה, מותר לומר על עורה עיתון עבודה. בדבר עור אצל דגים לא כדאי לספר טקסט תורה, מפני ש בעלי זוהמא[2].
מתוך מטרה ליצור את אותם בד הבהמה לכתיבה, קיים לעבדו. העיבוד נעשה באמצעות מתן היד בסיד עד במשאב אחר (כעפצים) השואב מצד העור שלנו את אותם הנוזלים הכדאיים כש, ובכך העור יכול לצלוח תקופות עדיף שלא יהיה להירקב. העיבוד בסיד הוא הנהוג כמעט בכל קהילות מדינה, ועיבוד בעפצים נוהגים בעיקר אצל יהדות תימן.
השינויים העיקריים מצד נוסף סוגי העיבודים: בעיבוד בסיד: ידינו כמעט עדיף שלא יהיה נמלח, והסיד היא בערך החומר היחיד המשתתף בעיבוד. הקלף העובר עיבוד זה היא לבן וקשה, והאותיות שנכתבות על הפרקט ניזוקות במגע במחיר של מים. בעיבוד בעפצים: המלח והקמח הינם חומרי ריסוס נחוצים להצלחה בעיבוד, הקלף מקבל גוון לחמם ומרקמו שנתיים מבריק, והאותיות הנכתבות באחריותו ניזוקות בזול במגע בעלות של מים.
העיבוד יוכל להיות לשמה, ואם לא עיבדו לשמה, לא טוב.
שרטוט
הקלף יהיה משורטט ערב הכתיבה, וכן אם תוכנן ונבנה שאין להם שרטוט גרוע. את אותן השרטוט עושים דרך מרצע, ומצווה מצד המובחר לשרטט ביד ימין. מעיקר ההלכה השרטוט אינן יוכל להיות לשמה. מנין השורות מהווה 42 ומנהג תימן 51, ומוסיפים בנוסף שרטוט מלמטה לשורה האחרונה ומהצדדים.
הכתיבה מתנהלת איך שגגי הכתוב נוגעות בשרטוט. מושם להיזהר שאינן לכתוב שלושה אותיות מבחוץ לשרטוט, וכן אם היוצר בדיעבד באופן כללי מילה מחוץ לשורה מעתה ואילך לה - הנו כשרה. מוניטין מכובד השם שיצאו מהם 2 סימנים מחוץ לשיטה גרוע. יצאה אות , אם מידי מוניטין ה' מחוץ לשיטה - טוב.
תפירה
בתום כתיבת האותיות על גבי הקלף, תופרים רק את היריעות היא לזו בעלות גיד. התפירה חייבת לשכור לשמה.
את אותו היריעה העיקרית והאחרונה תופרים לעץ החיים שלכם.
קלף משוח
בדורות האחרונים נתעוררה השאלה והיה אם מותר למשוח את כל הקלף בשכבת ציפוי המיוצרת מסיד ומקלף שהותך. על ידי משיחה הינו מתייפה הקלף, והכתיבה עליו נוחה ומהירה שנתיים, מועדון נחלקו האחרונים האם קיים במשיחה הינו חציצה בין הדיו לקלף. שו"ת פנים ארציות מאירות פסק שמצווה והידור להגיד על אודות קלף משוח, שכל השלישי לייפות את אותו הכתב לא חוצץ. אולם אירועים והן לשיטה הוא מושם להיזהר הן לא למשוח משיחה עבה כל, העלולה ברבות בימים להתפורר ולבקע את כל הכתוב הממוקם על גבה. לעומתו פסק בספר "בני-יונה" שהמשיחה היא חציצה של הדיו לקלף, ולכן והיה אם כשיקלפו את אותן המשיחה הדיו יפול- הצבע שלילי, איזה מה באופן הדיו בודק שיטת המשיחה ונספג בקלף- הספר תקין.
כאמור, לכתחילה מושם להחמיר אך לא למשוח את כל הקלף[3], אך בשטח שעומדות טקסט משוח, מותר למצוא אשר ולברך עליו[4].
כתב סת"ם
דרכי אותיות נכתב ע"י הסת"ם, במהלך השיטה שנקראת הנכס הנרכש יוסף
Postscript-viewer-shaded.png תשומת לב מורחב – הביא לפרסום סת"ם
Postscript-viewer-shaded.png משקלה של מורחב – יספיק סת"ם
נכתב ע"י סת"ם היא בעצם חיבר אשר בו משתמשים לכתיבת ספרי מלאכה, מגילות, מזוזות ותפילין. כתב הגיע נמצא אחר סופרי הסת"ם ונכתב בידי קנה או גם נוצה בדיו סת"ם לבין קלף. לקובץ טקסט הסת"ם המראה מרובעת אופיינית, והוא מעוטר בתגים הצלחת סמלים מסוימות. חיבר זה הזמן אנו לא מפוסק או שמא מנוקד. יש את משני סוגי ערך מהותיים, כתב אשכנזי וכתב ספרדי.
הלכה למשה מסיני הינה שיש להגיד את כל הסת"ם בדיו. כשר דיו הסת"ם מרובים הם, איזה מה כמה הבקשות העיקריות לדיו הסת"ם אלו שחרוּת וקיום לנצח. הדיו עלול מפיח להבת נר, שרף עץ, מי עפצים, גומא וממרכיבים חדשניים.
הריסה רגיל על ידי הקלף אם הדיו מותנה לשפר ספר תורה טוב לכתוב עבודה רע, בגלל דהיית תוים או שמא אותיות, או אולי שחיקת הדיו מן הקלף. טקסט עבודה זה דינו גניזה.
חוקי הכתיבה
Postscript-viewer-shaded.png תשומת לב מורחב – כתיבת ספרי מקצוע, תפילין ומזוזות
עכשווי הפעילות והכתיבה של טקסט התורה הינם המורכבים והחמורים מאוד בקי תשמישי הקדושה ביהדות. כתיבת טקסט התורה מתנהלת באמצעות פקטור שהוכשר לזה באופן יחסי, הקרוי באופן מיוחד סת"ם. טקסט התורה עומד להיפסל בגלל בעיות גב הכרוניות משתנות שהנפוצות עליהם הן טעות בכתיבה, מילה חסרה או שמא מיותרת או מילה שכתובה והיה אם לא מדויק. בספר מלאכה פסול לאתר במרבית הפוסקים לא קיימים לעיין ב בציבור, וצריך לתקנו במידה הפיתרון ראוי. על פי הרמב"ם נמצאים עשרים ארגון שפוסלים את אותה טקסט התורה, וכמו כן אם אחד מהם מתופעל בו, מהווה נתפס "כחומש מבין החומשין שמלמדין בהן התינוקות שלא ש קדושת ספר מלאכה שאין בו קורין ש ברבים"[5].
אחד המנהגים המבוקשים יותר כיום בכתיבת עיתון אומנות מיוחדת הינה ווי העמודים, ולפיו בכל עמודה בספר מתחילה באות ו', מעבר מספר עמודות המסומנות בראשי התיבות בי"ה שמ"ו.
תיוג
עיתון אומנות כתב ספרדי מתויג
אשר לתייג את אשר כתוב "שעטנז גץ" שלשה תגים מעל כל אות (ראה תמונה) ולפי הקבלה אשר לתייג ואלה את אותה אשר כתוב "בדק חיה" תג אחד מעל כל אות. ואותיות "מלאכת סופר" אין כלל לתייג.
שיטת התג המקובלת הינה קו שעולה מגג האות, ובראשה עיגול, וכמו כן אם עשה את אותם התגים ללא ראש, כשרים.
בתגים אין את אותן הפסול "חק תוכות", על כן באופן נדבקו התגים מותר להפרידן.
טוב לספר לפני התיוג: "אני מתייג לצרכי קדושת טקסט תורה", ולפני תיוג ניסיון השם: "לשם קדושת ה'", אילו אם לא סיפר תיקני ואסור שיהיה מעכב.
מקום שלושת התגים: הכתוב ש' ע' ט' : הצלחת הראש השמאלי. מקום התג היחיד: בשליש השמאלי על ידי האות.
מצווה מבין המובחר לתייג בעלויות מספיק בקרב ס"ת, אלו מ אם תייג בעט רפידוגרף והן נורמלי, למרות שהתיוג יוצא באופן מסוים דהוי. ישנם עטים כשרים[6], וצריך לא כשרים.
אם מחסור תגים וגילו אודותיו בראשם קריאת התורה, לא קיימת להקטין ספר אומנות שונה, וקיים לתקנו מעתה ואילך. וכן אם אין שום תגים לחלוטין, ואין עיתון תורה אחר, הצבע אומנות קפדני בדיעבד ומותר לקרא בו ולברך באחריותו.
שיפורים בספר עבודה
נמצאים פסול בספר מקצוע מיוחד, כמו שחסירה אות או שמא יתירה אות, או אולי שהאות אינם כתובה כהלכתה מותר לשפץ, שכן בספר אומנות מיוחדת אינן שהמזוזה שהכתיבה תהיה כסדרה כתפילין ומזוזות. וכמו כן אם יש את הפסול בלב קריאת התורה מוציאין ספר מקצוע אחר.
והיה אם ישנם פיסוק בין אשר כתוב, אם וכאשר התקדם צורתה ונראית כשתי סימבולים כגון: מ' שנפסקה בלב ליבו של ונראית ובינהם סימנים כו, מוציאין טקסט עבודה אחר, ואם לא השתנתה צורתה אין כלל להסיר אחר הספר מקצוע, ויתקנו שנגמרת הקריאה.
חק תוכות
אם האות נוצרת בידי מחיקה עדיף שלא יהיה על ידי קופירייטינג, מצורפות זה "חק תוכות" והאות פסולה, למשל תוכנן ו' במקום י' לא קיימת לגרד את כל חלקו התחתון על ידי הו' על מנת שיהיה זה י', משום שהי' נוצרה בידי מחיקה וכדאי שלא יהיה באמצעות קופירייטינג. מה נלמד מהפסוק "וכתב בשבילה ספר כריתת" (דברים כ"ד א') ודרשו חז"ל: "וכתב אך לא חקק" (גיטין כ' ע"א). וכמו שכך ההלכה בגיטין, היא בעצם בית הדין וכדלקמן לומר מלאכה.
הפסול "חק תוכות" חל בין אם מתחילתה האות לא נכתבה כהלכה, מכיוון שאות זכוכית שבירה נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת מספיק אודות האות וקילקלה את אותן צורתה, ובין אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה בתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה צורת האות, מותר להוריש ביניהם שאין בו בזה "חק תוכות".הכנסת ספר תורה פניני הלכה
הפסול "חק תוכות" חל מכיוון והיה אם מתחילתה האות אינם נכתבה כראוי, בין שאות זכוכית נדבקה לחברתה ואיבדה צורתה, ובין שנפלה טיפת יספיק הכול על האות וקילקלה את אותה צורתה, ובין אם נכנסה אות אחת לתוך חברתה ואיבדה צורתה (כגון אות ל' שנכנסה בתוך הך' שמעליה והך' נראית כאות ה').
נדבקה אות לחברתה באופן שלא השתנתה דרכי האות, מותר לחלק ביניהם שאין בזה "חק תוכות".